אהוד

אהוד

Saturday, April 16, 2011

על הקבר הפתוח





30.05.1981 משגב עם כ"ז באייר תשמ"א



...חלפו כבר יומיים ועדיין קשה לתפוס -אהוד שוב לא איתנו אין מילים לתאר מה אנחנו מרגישים,ועל אחת כמה וכמה אין מילים בפינו לאם ,לאב ,למשפחה לחברה
כי מה כבר אפשר לומר,נוכח המציאות המרה , המכאיבה, האכזרית ? ואם כבר נמצא את המילים- האם תוכלנה אלו להחזיר את הגלגל אחורנית למחוק את מה שארע ולהחזיר לנו את אהוד ? לא לדאבוננו - אך יכולים אנו וגם מצווים להעלאת קווים לדמותו
ומעבר לכל דמותו החייכנית,אהוד תמיד במצב רוח טוב . תמיד חיוך קונדסי על שפתיו ,משל רוצה לומר – " מה לכם הטרדות והדאגות הללו ?" שמחת הגרעין הזה. ומשהגיע למשק – שמחתנו כולנו. אהבנו את צחוקו המתגלגל , את הערותיו הציניות – משהו ידענו שבפנים מסתתר בחור רגיש , קשוב,אכפתניק
לאהוד או פוצ'קה" כפי שנהגנו לכנות אותו – היתה נשמה של נמר כלואה בגוף שברירי ,והיא מעולם לא נכנעה לו
זכור לכולנו איך נלחם להתקבל לצבא,איך התאמץ והצליח – לבצע משימה צבאית – כאזרחית.וכמות שנלחם להצטרף אל חבריו בגרעין נלחם אח"כ לעזוב אותו כשהעריך שהתרומה שיוכל לתת מחוצה לו תהיה גדולה יותר
בזכות כח הרצון החזק שלו,הצליח לשמור על קשר עם חבריו ועם המשק גם בתקופות בהן היה רחוק ומנותק.בכליון עיניים חיכינו לבואו למשק – בתחילה לביקורים ואחר כך עם תום השירות לצמיתות
היד רועדת והלב מסרב להאמין-הן רק לא מזמן הגיע ,הן הכל היה כל כך לגיגי ,ראשוני
אהוד היקר – תחסר לנו מאד בחיוכך המפורסמים ,בצחוקך המתגלגל באהבת הטיולים המפורסמת שלך,בה הדבקת הרבה מאתנו,במידת החברות שלך,
תנחומים מעומק הלב למשפחה,לקרובים ולכל האוהבים


יהי זכרו ברוך


יענקלה פ
כ"ז סיוון תשמ"א 29.06.1981




חודש עבר מאז ליווינו לכאן את אהוד ודומה שעדיין לא קלטנו שאהוד איננו איתנו
כי איך אפשר לדבר על אהוד בלשון עבר ? . הוא , שכולו חיים ,שסימל את מי שניצח במאבק על החיים ושידע איך למצות מהם את היפה והטוב בדרכו המיוחדת


דרכו של אהוד לא היתה דרך של בוחן מרחוק,פסיבי ,כי אם ההתכנסות והחוויה העצמית
בגוף השברירי ומתוך התעלמות מכל המגבלות ובכוח רצון אז בחן את שרצה: בעבודה,במשק ,בצבא והטיולים
בעין רגישה להפליא ובאהבה רבה העביר דרך עדשת המצלמה את חוויותיו מהנוף מהחי מהצומח למאות תמונות בלי הרבה מלל


כשהיית זכה ממנו ,ואף זאת לעיתים נדירות , מכתב היה עיקרו : " חכה עד שאגיע עם השקופיות" ואת השקופיות שלפוצ'קה כפי שקראנו לו ,היו לשם דבר


וגם את המעט שאמר אמר בדרכו האופיינית כל כך : מין תערובת של רצינות,חיוך קל בזוית הפה וחוש הומור ציני משהו,


אהוד היקר


תחסר לנו, יחסר לנו טיול נהדר בחברתך,יחסר לנו וחיוך ואיזו בדיחה בשעת לחץ,ומעל לכל יחסר לנו חבר- חבר אמיתי


יהי זכרו ברוך


אייל